בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שנציגת שירות לשעבר בחברה לשיווק רהיטים תפוצה בכ-96 אלף שקל בגין הטרדה מינית מצד קולגה. השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה שחיבוקים, נשיקות וצביטות מצדיקים לפסוק לטובתה פיצוי.
התובעת החלה לעבוד בחברה בנובמבר 2018 ובמסגרת תפקידה היא הייתה אחראית על תכנון יומן העבודה של הנתבע. בתביעה שהגישה סיפרה שזמן קצר אחרי תחילת העסקתה היא החלה לסבול ממסכת הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצידו.
לדבריה ההטרדות החלו בהערות ומחמאות הנוגעות למראה שלה, המשיכו בחיבוקים, צביטות בלחי ונשיקות בראש, והידרדרו לכדי ליטוף בירך ונגיעות בישבן. לטענתה, לאורך כל הדרך היא ביקשה ממנו לחדול ממעשיו בשל היותה נשואה אלא שהוא המשיך, והנהלת החברה לא עשתה דבר כדי לעצור זאת.
העובדת פוטרה כעבור 5.5 חודשי עבודה כשהיא בהיריון. לטענתה, מלבד פיצוי על הטרדתה המינית היא זכאית לפיצוי בשל פיטוריה על רקע ההיריון והתלונה שהגישה נגד הנתבע.
החברה והעובד אמנם אישרו את החיבוקים והנשיקות על הראש, אלא שלטענתם מדובר היה ביחס "אבהי" שגילה האחרון כלפי כל העובדות בחברה, שאינו בגדר הטרדה מינית. עוד טענה החברה שפיטורי התובעת קשורים לתפקודה הירוד ולא להריונה או לתלונה שהגישה.
תחילה קבעה השופטת מזרחי-לוי שאין הוכחה כי הנתבע אכן נגע בירך ובישבן של התובעת. יתרה מכך, לא התקיימו ביניהם יחסי מרות אלא יחסי השפעה ברף הנמוך, כך שגם האמירות השנויות במחלוקת שהוא נהג לומר לה – ובין היתר "אוהב אותך", "תורידי את המעיל" ו"איזה גוף יפה יש לך" – אינן בגדר הטרדה מינית.
ואולם, נקבע, שונה הדבר ביחס למסכת ההטרדות בעניין הנשיקות והצביטות. השופטת האמינה לעובדת שהנתבע נהג לנשק את ראשה ואת כפות ידיה, לצבוט אותה בלחי ובאף ולחבק אותה חזק תוך שהוא אומר לה "אוהב אותך" ו"כפרה עלייך". היא קיבלה את גרסת העובדת שלפיה התנגדה למגע וניסתה להדוף את הנתבע בנימוק שהיא נשואה ודתייה, ואולם חרף זאת הוא המשיך במעשיו מדי יום.
"הנתבע התהלך על גבול דק שבין הטרדה לבין התנהגות שעשויה להתפרש בנסיבות מסוימות כהתנהגות שאינה עולה כדי הטרדה. בעניינה של התובעת נחצה הגבול הדק", כתבה. נפסק שהוא כפה על העובדת מגע לא רצוי באופן חוזר ונשנה ובנסיבות אלה עליו ועל החברה שלא עשתה מספיק כדי למנוע את ההטרדות לפצות אותה ב-60 אלף שקל.
אשר לסיבת הפיטורים קיבלה השופטת את טענת החברה שהם אינם קשורים להריון, ולצד זאת התרשמותה הייתה שלעצם הגשת התלונות בנוגע להטרדות המיניות כן הייתה השפעה על ההחלטה לסיים את העסקתה. בנסיבות אלה היא קבעה שהחברה תפצה אותה ב-15 אלף שקל נוספים. כמו כן נפסקו לה 20,935 שקל נוספים עבור הפרשות לפנסיה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ארז שופס
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יניב אופק
• עו"ד אהרון הלוי עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין